התחדשות עירונית באר שבע - התחדשות עירונית בישראל

המנהלת להתחדשות עירונית בבאר שבע הוקמה יחסית מאוחר אך מרגע הקמתה מנסה לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר ולהדביק את הפער מערים אחרות בישראל. עם זאת האתגר אינו פשוט, משום שבשונה מאזור המרכז ואפילו חיפה, היחס בין הדירות הקיימות לנבנות צריך להיות משמעותית גבוה יותר כדי להבטיח כדאיות כלכלית ליזם. כמו גם בערים אחרות, גם בבאר שבע, המנהלת רואה את עצמה כאחראית לקידום תהליכי תכנון ומדיניות וליווי הדיירים בתוך התהליך.

בבאר שבע הוגדרו 8 מתחמים להתחדשות עירונית ובכל אחד מהם הוגדרה מדיניות תכנון ובנייה משלו כאשר אנו רואים תפיסת קערה דומה לכזו שראינו לדוגמא בשכונת רמת ורבר בפתח תקווה. בקרבה לצירים ראשיים יש אישור לבנייה גבוהה יותר ובפנים השכונה לגבוהה פחות וכך לדוגמא בשכונה א בבאר שבע (מתחם 3) תותר בנייה של עד 30 קומות בסמוך לצירים הראשיים ושל 17 קומות בפנים השכונה. אותו רעיון ומספרים אנו רואים גם בשדרות רגר או מה שמכונה מתחם מספר 4. כאשר השאיפה היא תמיד ליצור בנייה מרקמית ומשלבת, למרות שנראה כי בישראל כיום ישנם חילוקי דעות מהי בדיוק בניה מרקמית. אבל לפחות ישנה הסכמה כי כל אחד מהמתחמים יכלול עירוב שימושים של מגורים, מסחר ומלונאות במקרה של שדרות רגר או מגורים, מסחר, משרדים, מוסדות ציבור ותרבות במקרה של שכונה א.

בעיר העתיקה אנו רואים כבר מדיניות מורכבת יותר המחלקת את המתחם ל5 תתי מתחמים, כאשר בחלקם אנו רואים הגבלה עד 3-4 קומות או 2 קומות עם החרגות לדוגמה של שדרות אימבר (עד 18 קומות) או שדרות טוביהו עד 30 קומות. באופן כללי אנו רואים מגמה דומה בערים רבות שבה מגורים על צירים ראשיים משתלמת מאוד מבחינת פינוי בינוי, מכיוון שהרשויות המקומיות מאשרת שם לרוב בנייה מוגדלת. לגבי העיר העתיקה, התוכנית גם קובעת כי שטח ממוצא של יחידת דיור לא יפחת מ35 מ"ר ובבניין לא יפחת מ60 מ"ר ואם יש מעל 10 דירות באותו בניין, 30% יהיו עד 60 מ"ר, 50% מ60-100 מ"ר ו20% מעל 85 מ"ר מה שיוצר תמהיל מעניין מאוד של דיירים בכל בניין ותמהיל דירות מגוון באותה השכונה.

התייחסות פרטנית אחרת מוצאים בעקרונות לתוכנית האב במתחם 1 – המרכז האזרחי עם בנייה גבוהה שמאושרת בחלק מהמקרים עד ל50 קומות ובאופן כללי באזור ה36 קומות. רחובות פנימיים יתוכננו בצורת שתי ורעב ותצומצם הבנייה של רחובות ללא מוצא ככל האפשר. בקומות הקרקע הרשות מעוניינת לשים דגש על פתרונות הצללה ברחוב עבור הולכי הרגל כדי להקל על השמש הקופחת של הנגב. הרעיון הוא כי רחוב התקווה במתחם ישמש כציר מרכזי להולכי רגל ורוכבי אופניים ויימשך מהשוק העירוני ופארק הנחל ועד שדרות רגר, כאשר יושקעו משאבים בהפיכתו לציר ירוק ולסוג של טיילת שיהיה נעים לטייל בה. גם כאן מוצאים קווי דמיון לעקרונות שראינו בערים אחרות ויש רק לקוות שמדובר אכן בשיתוף ידע אשר נצבר מהניסיון בין ערים שונות.