פינוי בינוי נווה שרת - התחדשות עירונית בישראל

נווה שרת היא מקרה בוחן מעניין לכל הקשור להתחדשות עירונית ולביקורות השונות הנשמעות עליה. מדובר בשכונה ישנה של בנייני שיכונים ותיקים שקמו מתוך מעברה לשעבר אך כזו הנמצאת במיקום מצוין על הגבול שבין העיר הגדולה לאזורים העשירים והיוקרתיים והשקטים בה. מכיוון שהשכונה הוקמה מלכתחילה עם תכנון מינימלי ובלי יותר מדי מחשבה סביבתית היא אופיינה בבעיות תחבורה ונגישות לשכונה עוד בטרם שהחלו לעלות השופלים על הקרקע.

תוך מספר שנים החלו להיעלם בנייני השיכון ובמקומם החלו להופיע בנייני ענק. היחס בין בנייני השיכון לרבי הקומות נראה מוגזם לעיתים ומשך אליו לא מעט ביקורת. לדוגמא באחד הפרויקטים האחרונים שאושרו לאחר התנגדות הדיירים על התמורה המוגבלת שקיבלו (12 מ"ר לדירה) יוקמו בחלקה המערבי של השכונה בניינים בני 11-29 קומות שיכילו 1159 דירות במקום 22 בניינים קיימים עם 451 דירות (יחס של 1:2.56 שנחשב צנוע למדי, אפילו לתל אביב) כאשר כחצי מהן הן דירות קטנות. גולת הכותרת של הפרויקט היא פארק גדול בגודל של 6 דונם ומבני ציבור גדולים במיוחד. עם זאת יש הסבורים כי היה צריך לוותר על הפארק ולבנות בניינים נמוכים יותר של כ6-10 קומות אך בצפיפות רבה יותר. מדובר באופי בנייה שהוא פחות משתלם כלכלית ליזמים אך כזה שהיה מעמיס פחות על התשתיות הקיימות ואכן בעיית התחבורה שאפיינה את השכונה עוד מטרם תחילת ההתחדשות העירונית רק החמירה ועלולה להפוך לאחד הכשלים הגדולים של הפרויקט.

ביקורת אחרת נוגעת לתכנון ופינוי בינוי כולל של המתחם כולו. יש דוגמאות לשכונות עם בנייני שיכון שבדומה לתוכנית בחלק המערבי של השכונה, עוברים הריסה מוחלטת ובנייה מחדש. כלומר תכנון כולל של כל השכונה מחדש ולא רק של מתחמים מסוימים בתוך השכונה, במיוחד כאשר ידוע כי כלל השכונה תעבור תהליך של התחדשות עירונית. מדובר בעליית מדרגה בכל הקשור לתכנון וחשיבה סביבתית על התשתיות השונות וכן על יצירת שכונה מודרנית דומה לסטנדרט המתהווה של מגדלי מגורים לשינה, אליהם מגיעים עם רכב פרטי ומהם יוצאים אל העיר הגדולה ולא כשכונה תוססות של ריבוי עירובים שהרבה פעמים קמה בצורה טבעית והדרגתית. יוצא שלכל דבר יש את היתרונות והחסרונות שלו ויש לשקול היטב מה נכון לאותו מקום ובאותה עת, אך מרגע שנקבעה מדיניות לאזור יש ליישם אותה בצורה מדויקת תוך ירידה לפרטים והבנת כלל ההשלכות הסביבתיות.